לכל אדם בישראל יש זכות למשפט הוגן, כאשר האישומים מוצגים לפניו וניתנת לו הזדמנות להגן על עצמו. לכל אדם – בתנאי שהוא אינו חרדי. אני עוקב אחרי פרשת בית הספר בעמנואל, ומהחלטה להחלטה גדל תמהוני. פרשת עמנואל קמה בשל הפרדת התלמידות האשכנזיות מהתלמידות הספרדיות. אין זה סוד שהמנהגים והדינים של האשכנזים שונים במקצת מאלה של הספרדים. זה לא הפריע מעולם לרבנים אשכנזים וספרדים לנהוג כבוד זה בזה וללמוד איש מרעהו. הרב הגוניות שביהדות רק מוסיפה לה כוח ועוצמה.
כפי שכתב המגיד ממעזריטש: שלושה עשר שערים היו בבית המקדש, שער אחד לכל שבט, ועוד שער משותף (שער הכולל). לפי הזהר, שנים עשר השערים בבית המקדש תואמים את שנים עשר שערי שמים, דרכם עולות תפילות עם ישראל, כאשר לכל שבט שער משלו. לכל אחד מהשבטים יש חלק משלו בעבודה רוחנית. שילוב פיסות זכוכית בצבעים שונים, יוצר תמונה יפה.
כתישה וערבוב של הזכוכית עד לקבלת גוון אחיד, יוצר אפרוריות אחידה בלבד. הקשר של כל אחד מאתנו לאברהם, יצחק ויעקב איננו במישרין, אלא באמצעות מסורת משפחתית שלמה ומגוונת. רק טבעי הדבר שהורים בעמנואל רוצים לחנך את ילדיהם ברוח המסורת והתרבות שקיבלו מאבותיהם. מסורת זו כוללת תפילה בנוסח חסידי ובהברה אשכנזית.
הורי ילדים ספרדים הגרים בעמנואל לא התנגדו להפרדה. איש מהם לא הצטרף לעתירה שהוגשה על ידי עמותת “נוער כהלכה”. ייתכן שגם הם לא רצו שבנותיהם ילמדו להתפלל בהברה אשכנזית ודאי גם הם רצו לשמור על תרבותם ועל מנהגיהם. כפי שאמר השופט אדמונד לוי באחד מהדיונים בבת המשפט העליון: “אפילו אם ילקו אותי מאה מלקות, לא אצליח לדבר בהברה אשכנזית”. אז מדוע בג”ץ מתערב?
העותרים דרשו לבטל את חלוקת בית הספר “בית יעקב” לשני אגפים, ולקבוע שכל התלמידות שלמדו בו יהיו זכאיות ללמוד בבית ספר ה”מאוחד” ללא הפרדה. הם לא ביקשו לקבוע שכל התלמידות יהיו חייבות להמשיך ללמוד בו. אולם בג”ץ מחייב את כל התלמידות האשכנזיות להמשיך ללמוד באותו בית הספר.
הורי התלמידות האשכנזיות לא היו צד לעתירה, הם לא היו צד לדיונים והם אינם צד לפסק הדין. פסק הדין שהורי התלמידות האשכנזיות מואשמות בהפרתו כלל לא הטיל עליהם שוב חיוב! האשמתם בהפרתו נוגדת כל היגיון ונוגדת את עקרונות המשפט והפסיקה הקיימת.
יוצא שלחרדים במדינת ישראל אין זכויות בסיסיות ביותר. כאשר העותרים הגישו בקשה בטענה שפסק הדין מופר, הם כלל לא ציינו את הורי התלמידות כמשיבות. בית המשפט העליון צירף אותם מיוזמתו. לא ניתנה להורים אלה אפשרות לטעון נגד פסק הדין, להביא את טיעוניהם. נשללה מהם זכות בסיסית של כל הורה להעביר את ילדו לבית ספר אחר.
מה שקורה היום סביב בית הספר בעמנואל, אינו רק פגיעה בזכות המיעוט לשמור על ייחודו התרבותי, אלא גם הפרת החוק בשם החוק. כל כך קל ומפתה לפגוע במיעוט שנוא כמו חרדים, ובדרך גם לנקום על פגיעה במזרחים בשנות החמישים. בית המשפט העליון בישראל איננו לבד במערכה. לפני כמה חודשים בית המשפט העליון בבריטניה אישר את הפסיקה של בית המשפט לערעורים, שבה נקבע שבית ספר יהודי שמקבל לשורותיו רק יהודים לפי הלכה, דהיינו ילד שנולד לאם יהודייה או התגייר, פועל מתוך הפליה גזעית אסורה. לכך בית המשפט בישראל עוד לא הגיע, אך עוד היד נטויה.